בן סמייה ופאייז. נולד בבית ג'אן ב-1.10.1949.

פואד למד בבית הספר היסודי ובתיכון בכפרו.

אחרי לימודיו התגייס לצה"ל ושירת ביחידה קרבית. ב-1970 סיים בהצלחה קורס קצינים והמשיך בשירות קבע עד שנת 1971.

ב-1972 התגייס למשמר הגבול ושירת בירושלים בתפקידים מבצעיים. הוא הוכיח עצמו כלוחם וכמפקד טוב, עבר השלמות ושובץ ביחידת ההדרכה של צה"ל. בהמשך שירת במקומות שונים: במג"ב דרום, באיו"ש ובצפון. פואד התייחס לפקודיו ללא הרשמיות שבין מפקד לפקוד, וסייע רבות לשוטרים בתחום הרווחה. במהלך שירותו קיבל את אות מלחמת יום הכיפורים ואת אות השירות המבצעי.

ב-1973 נשא פואד לאישה את עטאף. הוא היה בעל מסור ונאמן ואב אוהב לשלושת ילדיו: אוסאמה, אכרם ומונה. אב מסור ודואג היה, חינוך ילדיו וטיפוחם היו בראש מעייניו. בזמנו הפנוי אהב לטייל עם משפחתו באזורי טבע ונוף בחלקי הארץ השונים.

משפחתו התגאתה בהצלחתו במג"ב, הם תמכו בו ואפשרו לו להתמקד בעבודתו בכוחות הביטחון. חבריו ומקורביו מעידים כי היה איש צנוע, עניו ולבבי, חבר נאמן, אדם נעים הליכות שחיוך נסוך על פניו בכל עת.

ב-1977 הועלה פואד לדרגת פקד. הודות ליכולותיו בתחום ההדרכה הוא מונה לתפקיד קצין הדרכה, תפקיד אשר מילא עד לנפילתו.

ב-1979 עברה המשפחה לגור בבית החדש שפואד בנה להם בבית ג'אן.

בבוקר יום 11.11.1982, במהלך מלחמת שלום הגליל, אירע פיצוץ בבניין בעיר צור שבו שכנו הממשל הצבאי הישראלי וכוחות צה"ל רבים. הבניין קרס וכמאה איש נהרגו, שבעים ושישה מהם אנשי כוחות הביטחון של ישראל ובהם פואד.

פקד פואד סעד נפל בעת מילוי תפקידו בלבנון, באסון צור הראשון ביום 11.11.1982. בן שלושים ושלוש בנפלו. הוא הובא למנוחות בבית העלמין הצבאי בבית ג'אן. הותיר אישה ושלושה ילדים.

לאחר נפילתו הוענק לו אות מלחמת שלום הגליל.

פואד מונצח באנדרטה לחללי יישוב מגוריו בית ג'אן, באנדרטת החללים הדרוזים בעספיא, באתר ההנצחה של משמר הגבול בצומת עירון ובאתר ההנצחה של המשטרה שהוקם במכללת השוטרים בבית שמש.